השתייניות

בוקר אחד מצלצל הטלפון ומעברו השני של הקו נשמע כל אישה.

שלום, רוצה אני להירשם וכן לרשום את אחותי לסדנת פסיפס בשעות אחה"צ – ערב, כי ביום אנו שתינו נשים עובדות.

וכך קבענו תאריך ויום להתחלת השיעור במועד מתאים להן ולי בכדי שהן תוכלנה לדאוג לשמרטף לילדיהן.

ולעת ערב במועד שנקבע הגיעו שתי הנשים נושאות סלים כבדים ובהם כל המוצרים שהן צריכות לעבודת הפסיפס.

אך בנוסף החזיקה כל אחת מהן משהו נוסף:

האחת בקבוק יין והשנייה את הכוסיות ליין. וכך התחלנו בעשייה ובמקביל גם חיסלנו בקבוק יין. היה ערב מכונן, משהו חדש, אחר, שונה, ואולי תפישת עולם חדשה. היה בזה משהו כאילו מרמז על שחרור – שחרור מהרגלים ישנים של: בית, עבודה, ילדים. שחרור ממסורות שאימצנו לנו בשנים האחרונות? צפייה אל עתיד טוב יותר? חלום שהינה אפשר לחזור לשגרה שהייתה לנו טרום משפחה, טרום כבילה למוסכמות החברה של מה - תעשי או לא תעשי אחרי שהחלטת לגדל משפחה!?

מה דעתכם? כתבו לי תגובתכם והתרשמותכם ומה התובנות שלכם בעניין.

חג אביב שמח

אסנת

#אסנתפוקס #סיפוריגלריה #סדנאותאומניםגשרהזיו #פסיפסבגלילהמערבי #אומנותהפסיפס