יום הכיפורים
ביום הכיפורים, יום הדין, אין היהודי פוגש את רעהו באיחולי חג רגילים, אלא בברכת "חתימה טובה" או "גמר חתימה טובה". יום הכיפורים וראש השנה אינם נקראים "ימים טובים" כיתר חגינו, אלא "ימים נוראים".
בבתי כנסת אחדים של יוצאי המזרח נושאות איתן הנשים גבעולי "חומחום", נענע רוזמרין או כל צמח ריחני אחר, להתרענן במשך יום הצום והתפילה. מאותה סבה מריחות נשים בבתי כנסת מערביים אחדים מן החבושים המשובצים במסמרי ציפורן. הארוחה המפסקת היא בדרך כלל חגיגית חגיגית למדי, אם כי זמנה הוא קודם לכניסתו של החג. המזון אינו חריף כדי למנוע צמא בצום. ה"כפרה" - סמל ל"שעיר לעזאזל" נעשית על ידי שחיטת עוף לבן. בעוף זה משתמשים לרוב לארוחה המפסקת, אם כי בכמה קהילות ישראל נוהגים לתת כפרה כמתנה לעניים למרק המסורתי. משפחות מערביות נוהגות לשים קרפלאך במרק לפני הצום.
אם כי כינויו של יום הכיפורים הוא "שבת שבתון", אין נוהגים להריח "בשמים" בהבדלה המסיימת את היום הקדוש. ואולי בגלל זה נוהגים בכל קהילה יהודית לסיים את הצום במשקה שנקרא "מיצו" שנעשה משקדים כתותים והנו בעל ריח ערב. משקה זה דומה במרבית ארצות המזרח טובלים הלחם בשמן וקורנית ואוכלים לפני הארוחה עצמה.
Free from Wix
ליהודי עיראק מטעם מחבושים אפויים או קומפוט פירות בשובם מבית הכנסת במוצאי החג. מטעם זה מתובל בהרבה קינמון. יוצאי הולנד נוהגים לשים קינמון לתוך הקפה. עוגות מכל המינים - כולן מתובלות כ"צימשטרן" או "גוגלהוף" או לחמניות בקינמון - מוגשות בארוחה שלאחר הצום. את הארוחה ממשיכים במאכלים מלוחים כגון, זיתים ודגים מלוחים ומאכלים פיקנטיים כדגים כבושים ודומיהם כדי להשלים המחסור במלח שנוצר עקב יום הצום. רק מאוחר יותר מתחילים בארוחה השלימה.
מולי בר דוד – ספר בישול פולקלורי – יום-כיפור.
חתימה טובה!
אסנת