שבועות
מועד חג השבועות הוא שבעה שבועות למחרת הפסח, ומכאן גם שם החג. חג זה הוא "זמן מתן תורה", הוא גם חג הביכורים ושמות רבים אחרים לו כגון: "חג השושנים" או "חג עליה לרגל" בפי הכורדים; התימנים מכנים אותו: "חג ליל השמורים" בגלל הקריאה והלימוד במשך כל הלילה.
החג נחוג בשמחה ובחגיגיות ברחבי הארץ. בירושלים, בערב החג, מביאים כל ילדי הגנים ממבחר הביכורים בטנא, קדש לקרן – ובקיבוצים מביאים הילדים כבשים, עגלים ויונים בכרכרות מלאות פרחים ופירות, בשירה וריקודים מרהבי עין
גם חג זה שנחוג בארץ יום אחד בלבד – ב"ו' בסיון – נמשך יומיים בארצות הגולה.
נוסף לתהלוכות מביאי הביכורים, נוהגים לקשט את בתי-הכנסת והבתים בירק ופרחים על הקירות ומשקופי חלונות ודלתות, לזכר ראשית הקציר. התורה נקראת "עץ החיים" ואכן, כל קישוטי הירק מתאימים למאורע מתן התורה.
בבתי כנסת רבים ערים תלמידי חכמים במשך כל הלילה ולומדים תורה ומשנה. יוצאי צפון אפריקה מתיזים מי ורדים על המתפללים. יוצאי אפגניסטן מפזרים ורדים אדומים על ספרי התורה בשעת הוצאתם מארון הקודש.
הגשת מאכלי חלב בחג השבועות הינו מנהג היהודים בכל מושבותיהם. למרות ההבדלים הרגילים במנהגי האוכל בין עדה לעדה. העוגיות דומות בצורתן להר סיני או ללוחות הברית לזכר עשרת הדברות שניתנו באותו יום. צאצאי יוצאי ספרד אופים חלה בשבע שכבות צורת פירמידה, כמספר השבועות של ספירת העומר, ולזכר שבעה הרקיעים של משה רבנו בעלייתו וירידתו בסיני. החלה נקראת סייטו סיילוס, (שבעה רקיעים) וממולאת באגוזים ובפירות. צורות שונות הדומות להר סיני, ללוחות הברית וסמלים אחרים, מקשטות את העוגה. בצק מטוגן, עשוי סולמות סולמות בעלי שבעה שלבים, נאכל בחג בכמה מקהילות יהודי ספרד, להזכיר הרעיון של "שבעה הרקיעים שה' בזמן מתן תורה, להדגיש שאין אלוהים אחרים מבלעדיותו".
הסיבה למאכלי החלב בשבועות מקורה באגדות רבות. ישנה סברה שלפני קבלת התורה היה כל הקהל חייב לטהר עצמו, ומאחר ומאכלי בשר מביאים לתאווה, נמנעו לאכלם והסתפקו רק במצרכי חלב טהורים ולבנים.
אגדה אחרת מספרת שרק למרגלות הר סיני שמעו היהודים לראשונה על חוקי הכשרות, ומחוסר זמן להכשיר את הבשר כחוק, אכלו רק מצרי חלב.
וישנה אגדה המספרת שבני ישראל השתהו לרגלי הר סיני, וחזרו למחנה שמחים וטובי לב, לא היה סיפק בידם להכין ולבשל בשר, לכן הגישו רק מאכלי חלב.
וממשיכים החכמים ומספרים: מאחר והתורה משולה לחלב ודבש, בהיותה מזינה ומתוקה לנפש, נאכלים דבש וחלב ביום זה.
וישנו הסבר מעשי: מאחר והבעלים ישבו ערים כל הלילה ולמדו תורה, הגישו להם נשותיהם קפה ועדות לקפה העשויות עם חלב וגבינה. ומנהג זה של אכילת מאכלי חלב וגבינה הפך ברבות הימים לנוהג הנמשך גם כיום.
מולי בר דוד – חג שבועות
אסנת