כל עסק צריך צלם :-)
אני טיפוס של שקט, של פרטיות, של לבד, אחת שלא מדברת הרבה.
"עזבו אותי, תנו לי את כוס התה והעוגייה ליד ואני מאושרת".
wix צילום: אתר
אני מסתדרת רוב שעות היום נפלא עם עצמי ועם המחשבות שלי.
מאד מאד ביישנית, מה שמתפרש לעיתים כסנובית (לא רחוק כל כך מהאמת).
לא בעלת ביטחון עצמי מי יודע מה.
לא יכולה לסבול כשמחטטים לי במגירות.
צילום: אתר WIX
יותר מכל, אני שונאת להצטלם ויותר מכך לא אוהבת לראות תמונות שלי.
אני ביקורתית, לא מרוצה מהתוצאות או מהבחירות שלי, זה או הכל או לא כלום... ~ אין ורוד או אפור ~
כזו אני וכזו הייתי מאז שאני זוכרת את עצמי.
אז איך קרה שיום בהיר אחד מצאתי את עצמי יושבת מול צלם שבא במטרה לצלם את הסטודיו, את הגלריה שלי,
וגרוע מכך! הוא גם מבקש לצלם אותי! אותי! אותי?...
השיחה קלחה, הזמן עבר, המצלמה צקצקה וצקצקה ללא הפסקה, וכך חלפו עברו להם השעות.
ולאחר ימים מספר הכתבה והתמונות עברו עריכה והגהה והמאמר פורסם באחד האתרים ונחשו מה – הזדעזעתי, קיבלתי הלם / שוק כשראיתי את התמונות שבהם אני מצולמת - ביקשתי לאלתר להוציא את תמונותיי מהכתבה, זה לא היה פשוט כי לא הייתה הסכמה, ביקשתי, הפצרתי, לחצתי ובסוף - תחנוני הועילו, זה קרה ואני לא הולכת לחשוף אותן כאן או בכלל, כבודם במקומם מונח.
נ.ב
1. מקווה ששמתם לב שהבלוג עבר מתיחת פנים קלה.
אשמח אם תגיבו ותצטרפו לרשימת תפוצה כדי לקבל עדכונים על פוסטים
חדשים. מקווה שאהבתם, יש למה לחכות.
2. במידה וטרם נרשמתם לקבלת עדכון במייל, אשמח שתעשו זאת.
אסנת