יש עכבר בסטודיו
ביום שישי, קיצי וחם ישבנו ביחד קבוצת מבוגרים ליצירה בפסיפס, התלמידים שקדו על מלאכתם, אחת שברה לה תזרות, שנייה הדביקה חלקי אריחים על עבודתה וכך כל אחד היה עסוק במלאכתו.
נפרדנו לשלום והבטחנו להיפגש שוב בשבוע הבא באותו היום ובאותה השעה.
אני מדריכתם הנאמנה מיהרתי לקניות אחרונות למסיבת יום ההולדת של בן זוגי. לפני לכתי לא שכחתי להכניס את הכיבוד למקרר ובאופן חד פעמי ובניגוד להרגלי, החלטתי לעזוב את הסדנה כמות שהיא, את כוסות הקפה, הצלחות, העבודות, השברים שנותצו והתפזרו להם בכל עבר.
יום ראשון כי טוב שבתי לסדנה בשעות הבוקר ודלת הקסמים נפתחה לה ואני, אני
לא האמנתי למראה עיני. כוסות הקפה, חלקי שברים, הזבל בפח האשפה - הכל היה מפוזר לו על פני השולחן ועל הרצפה.
המחזה לא היה נעים וגם לא אסתטי.
במקום להמשיך בתכניותיי, אספתי, ניקיתי סידרתי, שטפתי וקרצפתי את המקום ואז או אז החלטתי לבדוק ידו של מי הייתה במעל.
ולפתע ראיתי עכבר.
מבוגרים ששותפו בסוד העניינים הציעו דרכים שונות להיפטר ממנו וגם מחבריו. הנחתי בפינה, מלכודת עם גבינה. את החורים בקירות שמצאתי דאגתי לסתום לעד. "למחרת ראיתי אפון, ראיתי זנב, נבהלתי מאוד, מה יקרה לו עכשיו? מי צריך לשחרר אותו, איך ואיפה?"
עזרתי עוז ושחררתי את העכבר מהמלכודת בשדה הקרוב.
ויצאתי לביתי שמחה ובהרגשה טובה, "כי אי שם בחור ניסתר, מסתתר לו עכבר."
צילום אתר: Wix
סוף מעשה במחשבה תחילה - את הסטודיו אשאיר תמיד נקי ומוכן ליום הבא.
רוצים ליצור איתי קשר?
עקבו אחרי בדף הפייסבוק ובאינסטגרם ותישארו מעודכנים.
אסנת