ראש השנה
איחולים לראש השנה הנם מסורת מקודשת בישראל. תקוות ושאיפות לשנה טובה מודגשות גם במאכלים סמליים בסעודות המשפחתיות החגיגיות. מאכלים רבים מוגשים הודות לצליל שמם המזכיר לעתים ברכות נהוגות בתקופה זו. החלה המסורתית על כל שולחן בכל חג (זכר ל"לחם התמיד") צורתה שונה בראש השנה. לעתים קלועות החלות ככתר, סמל לכתר מלכות ה', או סמל לכתרי הכסף המפארים את ספרי התורה. הכיכרות עגולות לממש השאיפה שהברכות תשרינה בקרבנו במשך כל השנה התמימה (בדומה לעגול התמים - השלם).
לעתים מקושטות החלות בסולם או בציפורים שבעזרתם תעלינה תחינותינו ביתר מהירות השמימה.
Photo by Element5 Digital on Unsplash
בבתים יהודים יוצאי-ספרד אין הלחם נטבל במלח, כנהוג (סמל למידת הכנסת האורחים וכן לזכר הקרבת הקרבנות בבית המקדש) בכל ימות השנה, אלא בראש השנה נטבל הלחם בסוכר לסמל שנה חדשה טובה ומתוקה. להדגשת מתיקות זו מגישים היהודים האשכנזים דבש לשולחנם. בתוכו טובלים מביכורי פירות העונה ומברכים ברכה כפולה על "שהחיינו וקיימנו הוגיענו לזמן הזה" ועל טעימת הביכורים, וכן איחולים לשנה החדשה לכל המסובים.
במשפחות מזרחיות וספרדיות מוגשים גם החבושים או מרקחת לבנה (כסמל הטוהר) מתפוחים מבושלים בדבש - לשנה מתוקה.
בישראל מודגשת ברכת האדמה וביכורי פרותיה לא רק באמצעות התפוח או הרימון אלא בתוספת פירות רבים ושונים (במיוחד בערב השני של החג) - כגון: מלון, ענבים, אפרסמון, אבוקדו, מנגו או פרות נדירים שרק לאחרונה הובאו לישראל כגון הפיג'ויה.
תמונת פירות טרופיים
Photo by jannis brandt on Unsplash
גם לירקות מקום חשוב במאכלינו הסמליים. יהודים יוצאי אירופה מגישים "צימס" מגזר לא רק בגלל מתיקותם (היות והגזר מבושל בסכר או בדבש) אלא שבגלל צבעם הזהוב וצורת פרוסתם העגולה כמטבע, הנם סמל הכסף. נחמיה מציע לעם בחג זה: "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים", וקהילות יהודיות בכל אתר ואתר נוהגות בדרך זו.
Photo by Gabriel Gurrola on Unsplash
היהודים התורכים מגישים פרוטדס, שהינו מאכל מירקות מורכב מקציצות משלושה צבעים שונים. מבחר זה מטרתו לסמל השפע בקציר.
ליהודים יוצאי ספרד, בין אם גרים הם בהולנד, איטליה, יוון, מצרים, סוריה או אפגניסטן ישנה תפילה מיוחדת ובה ברכות על עשרה מיני פרי או ירק. וכל מין ומין וסמלו בברכה.
הסלק - דומה בצליל שמו ל"יסולקו אויבינו", הרוביה (ממשפחת הקטניות המתרבה במהירות), מזכיר את "שירבו זכויותינו", וכן הלאה.
הפירות או הירקות משתנים בכל קהילה בגלל ההבדל בין השפות המקומיות השונות מאחר ויש לשמר על צליל מתאים בין שם הירק ונושא הברכה. ומבחר הפירות והירקות גדול: תאנים, גזר, קישוא, שומר מתוק, כרשה, סלק, תמרים, רימון, חמציץ, גרגרנית יוונית, לוביה וכו'.
בכל "סדר ראש השנה" ספרדי יש דבש או ריבה, ראש דג או ראש כבש. בארצות אחדות נהוג אף להגיש ריאה של כבש - "יקלו חטאינו כריאות".
הירק, הפרי, הדבש והראש במאכלינו מבשרים מתיקות, פוריות, אושר, הנהגה, שחרור מאויב, מחטא ומדיכוי.
Photo by Mariana Medvedeva on Unsplash
סמל להנהגה או מנהיגות הוא אחד הנושאים החשובים של ראש השנה לזכר ההבטחה שישראל תהיה "ראש" ולא "זנב" בין עמי תבל. מסיבה זו מגישים יוצאי יוון ותורכיה על כל צלחת דג קטן כשזנבו מורד וראשו עליו. בקהילות מזרחיות אחרות מוגש ראש הדג רק לבעל הבית. לעתים מוגש גם ראש כבש בכמה בתים מיוצאי המזרח, מאותה סיבה. אם הדג מקובל ביותר כסמל הפוריות של - פרו ורבו... כדגי הים.
מכינים דג מתוק עם צימוקים. במזרח אירופה ממולא ראש הדג בבשר הדג הטחון. אבל ממותק מן הרגיל. בארצות אחרות (הולנד למשל) מוגש בשר איל בראש השנה, זכר לעקדת יצחק, כשהאיל העלה לקרבן במקום יצחק.
מולי בר דוד – ספר בישול פולקלורי – ראש השנה
מעקב אחרי הבלוג שלי יעדכן אותכם בכל פעם שאכתוב משהו חדש.
אסנת