זה היה בחודש יולי
לפני שנים לא רבות בבוקר יום שישי, נכנסו לסטודיו שלוש נשים: איריס, סימונה וחברה.
Wix :צילום אתר
ישבו הבנות במקומן ליד השולחן ולאחר הסבר על איך ומה, ולקראת מה הן הולכות לעשות התחילו הנשים ליצור. הן הביאו עמן אריחים וכלי אוכל מרהיבים ביופיים וצבעוניותם כדי לשלב בעבודתן. נפרדנו לאחר מפגש ראשון זה וקבענו להיפגש ביום שישי הבא. לאחר כשבוע הגיעו הנשים והמשיכו מהנקודה בא עצרו בשבוע שעבר. ושוב עברו חלפו להן שלוש השעות וכל אחד יצא לביתו להתכונן לקראת השבת. שבוע עבר ולמפגש הבא הגיעו רק איריס, סימונה ותלמידים נוספים וכל אחד ואחת, תפסו את מקומם והתחילו ביצירה. (השלישית כך הסבירו פרשה, אינה מעוניינת להמשיך).
Wix :צילום אתר
וכאן מתחיל הסיפור - מסיבות אישיות ביקשתי מהם לעזוב בזמן ללא עיכובים כי ממהרת אני להביא הזמנה מיוחדת לפני שיסגרו החנויות. עזבנו את הגלריה כשהמקום חף מאוכל אך כוסות השתייה ותזרות נשארו על השולחן והרצפה.
חזרתי לסטודיו לאחר יומיים, פתחתי את הדלת ו.... חשכו עיני. המקום היה כלאחר מהפכה. כוסות הקפה היו הפוכות, וקפה אם נשאר ניגר על השולחן, הכיסאות והרצפה, פחי האשפה היו פזורים על הרצפה ונראה שמישהו ביקר במקום. שעות הבוקר עברו עלי בניקוי יסודי, סידור המקום והכנתו למפגש הבא.
ומה גרם לבלגן – עכברושים.
המקום עבר הדברה, את הפתחים שמצאתי סגרתי לא לתת סיכוי נוסף לאורחים לא קרואים אלה להיכנס למקום. ומאז איני עוזבת את המקום לפני שווידאתי שהמקום נקי ומסודר ומוכן למפגש הבא.
ואם את עדיין לא שם, שווה להתעדכן גם באינסטוש
אסנת